גם זה אולי נשמע טריביאלי (ממש בדומה לאמירת תודה), אבל זה לא…
סיפור אמיתי (הפרטים המלאים שמורים אצלי): לפני כשלוש שנים אחד מהחברים שלי, כתב בכיר בעיתון מוביל, עבד על כתבה עבור מוסף מיוחד שעתיד היה לצאת באחד מהחגים.
מכיוון שמדובר בעיתון מודפס, הוא עבד על הכתבה כמה חודשים מראש וביקש מהיח”צנים לשלוח לו חומרים על מוצרים שיגיעו במועד יציאת המוסף.
באחד מהמיילים הוא קיבל מידע על מוצר חדש שעתיד לצאת, עם התחייבות לכך שהמוצר יגיע לישראל כחודש לפני יציאת המוסף. ממש לפני שהמוסף ירד לדפוס, הוא בדק שוב עם כל היח”צנים שהמוצר שלהם השתלב בכתבה, שהמוצר אכן הגיע כבר לארץ וכבר נמכר בחנויות. גם מאותו משרד הובטח לו שכך אכן קרה, אבל…
יום אחרי שהמוסף יצא לאור הגיעו למערכת תלונות על כך שהמוצר לא נמצא בחנויות. כשבדק את העניין נאמר לו שכנראה היה עיכוב והוא יגיע ממש בקרוב.
אני בטח לא צריכה לתאר לכם את רמת הזעם ואת העובדה שמאז אותו עיתונאי לא עובד עם אותו משרד יח”צ. לא חבל? חשבו כמה מוצרים אחרים יכלו להיכנס ולהשתלב בעיתון מוביל!
המקרה הזה אגב הוא ממש לא היחיד וממש לא מזמן קרה לי אותו הדבר בהקשר אחר, רק שאני כבר הייתי למודת ניסיון וכשזה הריח לי מוזר – פשוט לא שילבתי את זה בכתבה. אז…
עשו לעצמכם (ולי) טובה ואל תשקרו, אף פעם, גם אל תייפו את המציאות.
נשאלתם לגבי משהו? (תוקף מבצע/ מוצר במלאי וכו’) – אמרו את האמת, גם אם המחיר הוא שלא תשתלבו הפעם באותה כתבה. אולי תפספסו חשיפה אחת, אבל תזכו באמון של אותו עיתונאי וזה הרבה יותר חשוב!
מקווה שהטיפ הזה עזר לכם. כאן תמצאו במרוכז את כל הטיפים הלשוניים ואם יש לכם התלבטות או שאלה – אתם מוזמנים לפנות אליי ואני מבטיחה להשתדל לענות.
