אני כותבת המון עבור רופאים ועורכי דין, וכמעט כולם משתמשים במילה “הינו” או “הינה” כדי לתאר מישהו או משהו: “הכותב הינו מנהל מחלקה…”; “התובעת הינה תושבת חוץ…”; ויש לי עוד אינסוף דוגמאות.
זו לא טעות לכתוב “הינו” או “הינה”, אבל אין צורך ועדיף להשתמש ב”הוא” או “היא” (זו גם ההמלצה של האקדמיה ללשון עברית).
הסיבה לכך היא שמקור המילים “הינו”/”הינה” הוא מהמקרא, שם הן משמשות לצורך רמיזה, הצבעה, הדגשה, או כדי לעורר תשומת לב. השימוש בהן כדי לתאר משהו או מישהו הוא סוג של אבולוציה שהחלה מתוך הרצון להשתמש בשפה גבוהה.
אז איך נכון לומר/לכתוב?
אם אתם רוצים לתאר משהו – השתמשו ב”הוא”/”היא” (“העולם הוא עגול”).
אם אתם רוצים להדגיש משהו או להסב את תשומת ליבם של הקוראים לתיאור עצמו – אז תשתמשו ב”הינו”/”הינה” (“הינך יפה רעייתי”)
הערה קטנה נוספת: על פי האקדמיה: את המילה “הינה” (על כל נטיותיה) יש לכתוב בכתיב מלא, עם האות י’…
מקווה שהטיפ הזה עזר לכם. כאן תמצאו במרוכז את כל הטיפים הלשוניים ואם יש לכם התלבטות או שאלה – אתם מוזמנים לפנות אליי ואני מבטיחה להשתדל לענות.